לא בכל יום זוכה אולם הפרלמנט של סלובקיה, רפובליקה במרכז אירופה, לראות יהודים חרדים שומרי מצוות, מתאספים לצד מאות אנשי ממשל מקומיים, בעיצומו של משבר פוליטי המאיים על שלמות הממשלה הסלובקית, כשבשורה הראשונה ישובים ראש הממשלה, ראש האופוזיציה ובכירי הממשל.

מולם, על במת הכבוד של אולם הפרלמנט, נקראים בזה אחר זה שישה בני אדם שזכו לקבל את "פרס המדינה" הניתן ליחידי סגולה ב"יום החוקה" לרפובליקה, על פועלם למען סלובקיה. אחד מהם, יהודי נשוא פנים וגבוה, נישא מעל כולם, הוא אחד מהשישה: הרב יצחק שפירא, שעסקיו חובקי העולם, מתגמדים מול פעילות אדירה שמקיפה חצי אירופה – שיקום בתי עלמין יהודיים באיזורים שנחרבו או נזנחו ברחבי אירופה, בדגש על מזרח היבשת, במסגרת הארגון שהקים, ESJF. וכמי שנשא על שכמו את שיקום ושימור בתי העלמין היהודיים בסלובקיה, החליטה הממשלה להעניק לו את הפרס היוקרתי.

אלה היו רגעים של קידוש השם כפשוטו, אמרתי לרב שפירא, ברגע שירד מבימת הכבוד באולם הפרלמנט. על המסך, רגעים אחדים קודם לכן, הוקרנו רגעים ממפעל חייו של שמירה על כבוד המתים היהודיים, ומדהים היה לראות כיצד ניגשים בכירי השלטון אל מיודענו, שעה ארוכה לאחר סיום הטקס, כדי ללחוץ את ידו וללכוד תמונה של רגע במחיצתו.

יממה של קידוש השם. כך חשתי בסיומו של ביקור בזק בן עשרים וארבע שעות, במחיצתו של הרב יצחק שפירא בברטיסלבה, הלא היא פרשבורג היהודית של פעם. על גדות נהר הדנובה, במלון בו התאכסנו קבוצה של ידידים מהארץ ומאירופה, לא היה חסר דבר: ממנייני תפילות עם ספר תורה ועד ארוחות כשרות למהדרין. בצאתנו מהמלון בבוקר, חצינו את הכביש הסואן הישר לתוך מה שנותר מבית העלמין היהודי של העיר, מקום קבורתו של מרן בעל החתם סופר זיע"א מצאצאיו, שהרב יצחק שפירא הינו מצאצאיו הישירים.

יומיים לפני הטקס הרשמי באולם הפרלמנט, אירח שר החוץ הסלובקי, איוון קורצ'וק, את הרב שפירא לארוחת צהרים כשרה למהדרין, שהובאה ישר מוינה החרדית. שם, בתוככי חדר הישיבות המפואר של משרד החוץ הסלובקי, ישבו זה לצד זה בכירי המשרד, שגרירי ישראל וסלובקיה וראשי הפדרציה היהודית בסלובקיה. לאחר מכן, יצאו לסיור במוזיאון היהודי בעיר, המציג את ההיסטוריה של הקהילה היהודית המפוארת של פרשבורג, שכמעט ולא נותר ממנה דבר.

בבואנו בבוקרו של יום חמישי לאולם הפרלמנט, נראה כי הכל עצר שם מלכת. יום החוקה הוא יום חשוב בסלובקיה. הבניין כולו לבש חג. ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, השרים הבכירים ופקידי הממשלה הרבים, מילאו את האולם. בצידי האולם, התיישבו היהודים החרדים שהגיעו להשתתף במעמד קידוש השם. בזה אחר זה הועלו לבמה מקבלי הפרס, עד שהוכרז שמו של הרב יצחק שפירא. בהדרת כבוד הוא עלה אל דוכן הנואמים, נשא נאום נרגש באנגלית, וזכה למחיאות כפיים סוערות. אחריו עלה לשאת דברים קצרים שגריר ישראל בסלובקיה, איתן לבאון, שהקריא את מכתב ברכתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאירוע המיוחד. "הרב שפירא עושה עבודת קודש", כתב הנשיא הרצוג, ובהמשך, יתפסו שתי המילים האלה את הנאומים במהלך ארוחת צהרים שערך הרב שפירא למארחו, שר החוץ הסלובקי.

,

יעקב נחומי

ואכן, בארוחה זו, אף היא על טהרת המהדרין הישר מוינה הסמוכה, התארח במשך כשעתיים שר החוץ המקומי, יחד עם יושב-ראש הפרלמנט, שישבו לצדו של הרב שפירא. מצידו השני ישב ראש המודיעין של סלובקיה, ובין לבין עוד בכירים בפרלמנט ובממשל, לצד יהודים שומרי מצוות שהגיעו מהארץ, לחזות בקידוש השם המיוחד הזה.

לא אגזים אם אקבע, כי שר החוץ הסלובקי, הפך למעריץ של ממש לדמותו של הרב שפירא ומה שהוא מייצג: התנהלות דיפלומטית מעוררת השתאות לצד קידוש שם שמים ברבים. בעת נאומו, ראו על שר החוץ את התרגשותו, אבל זה כנראה לא עזר לו למה שבאמת הפריע לו באותן שעות: המשבר הפוליטי המקומי החריף. זה עדיין לא כמו אצלכם בישראל, אמר לי אחד מפמליית שר החוץ הסלובקי, איוון קורצ'וק, כשעשה את דרכו מאולם הכינוס במלון, אל רכבו שהמתין לו בחוץ.

שר החוץ הסלובקי עם שליח "קול חי"

בינתיים, שר החוץ הספיק להתפטר היום (ב'), וכששאלתי את הרב שפירא מדוע לא ניסה, בדרכי הנועם שלו, לפשר בין הניצים הפוליטיים שם, השיב לי: אני עושה בסלובקיה מה שאני עושה בכל שאר מדינות אירופה: הצלת בתי עלמין יהודיים. לשם כך ורק לשם כך אני עושה את החיבורים החשובים מול ראשי הממשל. תשובה דיפלומטית של ממש.

ולמי שממש מתעניין על מה המריבות הפוליטיות שם? קצת פחות מאשר אצלנו: יריבות אישית בין שני פוליטיקאים בכירים שלא סובלים זה את זה, על רקע אישי לחלוטין. אבל מה זה משנה. העיקר שבתי עלמין במדינה מתוחזקים, נשמרים היטב באמצעות פעילי הארגון שהקים, ESJF.

בצאתנו משם, בדרך לשדה התעופה בוינה, עברנו בבית העלמין היהודי בעיירה סנץ, לא הרחק מברטיסלבה. זהו בית עלמין ששוקם וגודר באמצעות הארגון. כשסיימנו תפילה קצרה במקום בשירת אני מאמין ותקיעת שופר עם שליח חב"ד בברטיסלבה, אמרתי לעמיתיי שהיו איתי: אם יש כאן בית עלמין, יש כאן באיזור גם בית כנסת. חיפוש קצר הניב את התוצאה: בית כנסת עתיק שעמד בשיממונו ובהתפוררותו, עד לתחילת השיפוץ המרהיב של המבנה שהחל לאחרונה. שיטוט קצר בתחומי בית הכנסת המשופץ, הניב תגלית מעניינת: מקווה טהרה שנותר בשלמותו, עשרות שנים אחרי שהיהודי האחרון עזב את העיר (לאחר נפילת הקומוניזם נטשו היהודים האחרונים את העיר), למעט גג המבנה שקרס בסערות השנים מאז.

,

יעקב נחומי

,

בצלאל קאהן

,

בצלאל קאהן

חזית בית הכנסת המשופץ בעיר סנץ (צילום: בצלאל קאהן)